מדריך לטיפול תרופתי במיגרנה
 
פה מתואר מהו הבסיס לטיפול תרופתי במיגרנה, מהן התרופות לטיפול בהתקף, למניעת התקפים נוספים וטיפולים לא תרופתיים.
היות וכל כאב נוצר במנגנון שונה, הרי שהצלחת הטיפול תלויה קודם כל באבחנה נכונה של סוג הכאב שלך. הטיפול בכאב ראש נעשה בדרכים שונות: זיהוי והפחתת הגורמים לכאב, תרופות, שינויי תזונה וברפואה משלימה. הכתבה הנוכחית תתמקד בטיפול התרופתי במיגרנה.

עקרונות הטיפול התרופתי במיגרנה

מיגרנה היא צורה של כאב ראש חד-צדדי, קשה, מלווה בבחילה, הקאה ורגישות לאור ורעש. ללא טיפול, יכול ההתקף להמשך כמה שעות ועד כמה ימים. התקפי המיגרנה נשנים בתדירות שונה בין האנשים, בין אחת לכמה שנים ועד 2 ויותר בשבוע. לאחר שהרופא יאבחן שאכן  מדובר במיגרנה יוצע לך טיפול.
השלב הראשון בטיפול התרופתי הוא מתן תרופה שתוכל להפסיק את ההתקף כמה שיותר מהר. השלב השני הוא מתן טיפול מונע שמטרתו למנוע את חזרת ההתקפים. טיפול מונע יוצע למי שסובל מעל 4 התקפים בחודש או שיש לו התקפים ממושכים מאוד.
ישנם כמה עקרונות שכדאי לדעת לפני טיפול ומהם מדדים על פיהם יחליט הרופא איזה תרופה להציע לך:
  • אין דבר כזה טיפול 'חזק' ולא כדורים 'חלשים'. הטיפול בכאב מכוון על פי עצמת הכאב, המגבלה שהוא גורם ותדירות ההתקפים.
  • הרופא ייקח בחשבון בעת בחירת טיפול גורמים שמעבר לכאב: משקל הגוף, מצב הרוח, איכות השינה, ביצוע מאמצים גופניים, רגישויות שונות, מצב תפקודי של הכליות והכבד, סוג העבודה שלך וכמובן הרצון או החששות שלך.
  • לכל תרופה יש תופעות לוואי: כן, ככה זה עם כל חומר שנכנס לגוף. גם התגובה שלך לאוכל ומשקאות שונה ולא כל דבר אתם מכניסים לגוף שלכם. בתרופות הסטטיסטיקה מראה ש 80% מהמטופלים אינם סובלים מתופעת לוואי. ל 20% תהיינה תופעת לוואי. אבל, רק ב 3% [3 מטופלים מתוך 100] תופעות הלוואי יפריעו מספיק כדי להפסיק את הטיפול. חברת התרופות מחויבת לציין בעלון התרופה כל תופעת לוואי שקרתה ב 1/100 או יותר מטופלים ולכן יש שם רשימה ארוכה ובדרך כלל מפחידה. אבל היא אינה נותנת תמונה אמיתית של המצב ובגלל שלא מצוין מה האחוז/הסיכוי שזה יקרה. בררו עם הרופא נושא זה.
  • תרופה מוצלחת עובדת ב 70%: כלומר היא תפעל כמצופה ממנה ב 7 מתוך 10 מטופלים.
    כמו כן, אם היא פועלת אצלך, זה לא יצליח בכל מצב. מדוע? מפני שכל כאב שונה מהקודם- היום זה על רקע מתח, מחר על רקע עייפות, כאב אחר על רקע הורמונלי וכו.. אז ייתכן שכל פעם התגובה גם תהייה שונה לטיפול. 
  • תרופה פתאום יכולה להפסיק להשפיע: זה קורה לפעמים ומה הפלא? הגוף שלנו משתנה כל הזמן. היכולת הגופנית, העור, הראיה, המחזור החודשי, וגם הטעם שלנו בבגדים, ובאוכל, בעבודה ובכל דבר. אז בהתאם תגובה לתרופה תשתנה גם כן. לא נורא. יש לחזור לרופא והוא יחליף תרופה.
  • יש לתת לתרופה למניעה זמן לעבוד: משכך כאב נדרש לעבוד מיד. אבל תרופה למניעה גורמת לשינויים שלעיתים לוקחים זמן. לכן חייבים לתת זמן וזה אומר כמה שבועות לפחות.
  • אין מינון קבוע: הגוף שלך יקבע את המינון שלך. הרופא יודע מה הממוצע הנדרש אבל התגובה הינה אישית לגמרי ולכן אם תרופה אינה עובדת ייתכן שהמינון נמוך מדי עבורך. זה קורה כי ייתכן שהחומר אינו נספג או מופרש מהר אצלך. הכלל- לעלות לאט עד שמשיגים הקלה או שמתפתחות תופעות לוואי.
  • יש לשנות מינון לאט: עליה איטית במינון מפחיתה סיכוי לתופעות לוואי. מצד שני היא תקח זמן ולמי שיש כאב, אין סבלנות. אותו דבר, יש להפסחיק תרופה לאט. אסור להפסיק בבת אחת אלא בהנחיית רופא.
  • אסור להתייאש: אני שומע כל כך הרבה פעמים "נסיתי כבר הכל ושום דבר לא עובד". מניסיוני, בניהול נכון של הטיפול גם דברים שלא עבדו יכולים להצליח ובכל מקרה תמיד יש משהו שיהיה טוב עבורך.  
 
איך מוגדרת הצלחה בטיפול במיגרנה
   

טיפול מוצלח בהתקף מיגרנה מוגדר כאשר המיגרנה והתופעות המלוות אותה מוקלות בצורה משמעותית, ותוך פחות משעה מנטילת התרופה מתאפשרת חזרה לתפקוד. אם ניטלה תרופה להתקף מיגרנה ואתם נוהגים ללכת לשכב ולישון ולאחר כמה שעות הכאב חלף- זו אינה מוגדרת הצלחה! הצלחה נמדדת בטיפול שמצליח לאפשר לכם לשמור על סדר היום ולא לאבד עבודה או לא לצאת מהבית או לבית ספר וכו.. 
טיפול מוצלח במניעת המיגרנה מוגדר כאשר תדירות המיגרנה יורדת לפחות מהתקף אחד בחודש, שאיתו ניתן להתמודד הייטב עם הטיפול להתקף.

תרופות לטיפול בהתקף מיגרנה

הכאב החזק של המיגרנה גורם לאנשים רבים להשתמש בתרופות משככות כאב ופעמים רבות מנסים מה שיש בבית. טיפול בהתקף מחיגרנה מיועד לבלום את ההתקף ולהחליש או להפסק אותו תוך פרק זמן סביר שמוגדר היום תוך כשעה. שימו לב: הצלחת הטיפול אינה מבטיחה שלא יקרה התקף נוסף בעתיד. לכן אם יש הרבה התקפים הגישה הנכונה תהייה להתחיל גם בטיפול מונע.
הגישה הטיפולית הנהוגה היום היא לתת תרופה לפי עצמת הכאב. במיגרנה קלה-בינונית [הגדרה עצמית על פי מידת הסבל והמוגבלות שלך בעת הכאב] אפשר להשתמש בתרופות משככות כאבים [למשל אקמול, אופטלגין, אדוויל]. אם לעומת זאת המיגרנה שלך קשה [גורמת להפרעה משמעותית בתפקוד], מומלץ להשתמש בתרופות ספציפיות לטיפול במיגרנה (טריפטנים).
התרופות מתוארות לפי קבוצות אלו, כאשר ליד שם החומר הפעיל מצוינות בסוגריים שמות התרופות המכילות אותו.

תרופות משככות כאב, עם פעולה כללית נגד כאב
בקבוצה זו מצויות תרופות שפעולתן נגד כאב אינה ספציפית והן פועלות על סוגים שונים של כאב. השימוש בתרופות אלו מומלץ במקרים של מיגרנה בעוצמה קלה-בינונית. התרופות השכיחות בקבוצה זו הן:
פאראצטאמול (אקמול, דקסמול וכמרכיב נוסף בתרופות אחרות): ניתן להשתמש בה גם אצל ילדים וגם בשלבים מסוימים במהלך הריון. מצויה ככדור, ככדור מסיס או כסירופ.
דיפירון (אופטלגין): מצויה בצורת כדור או טיפות לשתיה וכזריקה בחדרי מיון.  
תרופות משולבות (אקמול פוקוס, אקסדרין, אקסידול) כוללות שילובים של חומרים כמו פאראצטאמול, אספירין וקפאין והן נמצאו יעילות יותר ממשככי כאב אחרים.
תרופות המכילות קודאין (קודאקמול, קודיסל, רוקל, רוקסט) מיועדות לטיפול בכאב בינוני. השימוש בתרופה זו כדאי שיהיה תחת פיקוח רפואי היות ונטילת יתר ממנו עלולה לגרום להתמכרות ולהתפתחות כאב ראש כרוני!
 
תרופות לשיכוך כאב שהן נוגדות דלקת שאינן סטרואידים, NSAID
זוהי קבוצה גדולה של תרופות בעלות יכולת פעולה על דלקות (לא זיהומיות) ויש להן פעולה נוגדת כאב. תרופות אלו משפיעות על מקומות שונים בגוף והשפעתן לכן אינה רק על כאב. יש להתייעץ עם רופא לפני נטילתן ובמיוחד במי שסובל מצרבת או כיב קיבה, מחלת ריאות, כליות, הפרעות בקרישת הדם, כשישנה רגישות לחומרים אלו, בילדים ובמהלך הריון. הן מיועדות לכאב מיגרנה קלה עד בינונית. דוגמאות לתרופות מקבוצה זו הן:
אספירין: התרופה המשומשת בעולם לטיפול בכאב.  איבופרופן (אדוויל, אדקס, ארטופן, נורופן). נפרוקסן (נרוצין, נקסין). אינדומטצין (אינדומד, אינדוביס). בשנים האחרונות פותחו תרופות מקבוצה זו שלהן השפעה פחותה על רירית הקיבה וסיכוי מופחת להתפתחות כיב קיבה כמו ארקוקסיהאטופן ואחרות. באלו אני נעזר גם בטיפול המונע.
תרופות אלו ניתנות לשימוש רציף (יומי) עד שבועיים בלבד. מעבר לתקופה זו יש להתייעץ עם רופא לפני נטילתן.

תרופות בעלות פעולה ספציפית במיגרנה
בניגוד לקודמות, תרופות אלו מיועדות לטיפול במיגרנה בלבד. התרופות פועלות במנגנון המדמה את פעולת הסרוטונין במוח (חומר שהוא מתווך בין תאי עצב) ועל ידי כך מסוגלות להפסיק את התקף המיגרנה תוך זמן קצר. תרופות אלו מיועדות למיגרנה בעוצמה בינונית וקשה או כאשר טיפול אחר לא עזר. בארץ מצויות כיום 5 תרופות מסוג זה: סומאטריפטן (סומטרידקס, אימיטרקס). ריזאטריפטן (ריזלט). זולמיטריפטן (זומיג). אלהטריפטן (רילרט). נארטריפטן (נארמיג).
היות ומדובר בכאב חזק ותרופה פועלת תוך 20-30 דקות, ובגלל הבחילה והקאות המלוות מיגרנה, פותחו אמצעי מעקף לבעיות אלו. חלק מהתרופות ניתן לתת בכדור מסיס או כספריי לאף [תמונה] שאינם מצריכים שתיה ולא מעוררים הקאה, או בזריקה עצמית [תמונה]. 





 תרופות לטיפול מונע במיגרנה


הסבל ממיגרנה גדול. בהתאם, נהוג בעולם להציע למי שיש הרבההתקפים מעל 4 בחודש [1 לשבוע] טיפול שימנע את ההתקפים וישחרר אותך מהמיגרנה בכלל. לצורך זה אנו נעזרים בתרופות מקבוצות רבות שנמצאו יעילות לטיפול בכאב כרוני, אם כי מטרתן הראשונית אינה בהכרח לטיפול בכאב.
ככלל, בחירת סוג הטיפול המונע תלוי באופי הכאב ובקיומן של תופעות נוספות המלוות את הכאב. השפעת תרופות אלו אינה מיידית. לכן יש 'לבנות' את הטיפול וליטול אותן למשך כמה שבועות עד שתושג השפעה. אז יחליט הרופא אם צריך לשנות את המינון או להחליף את התרופה.
כאשר מושגת הפחתה בתדירות התקפי המיגרנה כדאי להמשיך באותו טיפול במשך כמה חודשים ואז לבצע הערכה לגבי המשך הטיפול.
 
מניעת מיגרנה בעזרת תרופות להפחתת לחץ דם
מנגנון הפעולה של תרופות אלו במיגרנה לא ידוע, ייתכן שגם הן משפיעות על מערכת הסרוטונין. התרופות המשומשות ביותר שייכות לקבוצת תרופות הקרויה חוסמי בטא (בטא בלוקר) ומהן המוכרת ביותר הוא פרופרנולול (דרלין, אינדרל, פרולול). תרופות מקבוצות אחרות כוללות את קנדהסארטן (אטקנד), ובעבר נעשה שימוש גם בתרופות מקבוצת חוסמי סידן.
 
מניעת מיגרנה בעזרת תרופות לטיפול בדיכאון
מקומן של תרופות אלו חשוב מאוד במצבים של כאב שחוזר על עצמו בתדירות גבוהה. הן מאזנות כנראה את פעולתן של מערכות ייצור כאב במוח ומפחיתות על ידי כך את הסיכוי להתפתחות התקפי מיגרנה. התרופות המשומשות ביותר הן מקבוצת התרופות הטריציקליות כמו אלטרול, אנאפרניל, גילקס, או כאלו המשפיעות על מערכת הסרוטונין במוח מקבוצת SSRI כמו אסטו, סרנדה, או SNRI כמו ונלהסימבלטה ואחרות.
מטרת הטיפול בתרופות אלו היא מניעת כאב ולא מפני שהמטופל מצוי בדיכאון.

מניעת מיגרנה בעזרת תרופות נוגדות כפיון (אפילפסיה)
תרופות אלו מאזנות את הפעילות החשמלית של תאי עצב, והן ניתנות במטרה לאזן את מנגנוני יצירת הכאב שבמוח.  במיגרנה נעשה שימוש בעיקר בחומצה ולפרואית (דפלפט, ולפורל), ובטופירמט (טופמקס, טופיטרים) שהוכיחו את יכולתן בהפחתת תדירות ההתקפים ועוצמתם. שימוש נרחב מאוד נעשה בתרופות אלו בטיפולים בצורות כאב שונות, למשל קרבמהמזפין (טריל, טגרטול) היא התרופה העיקרית בטיפול בכאב פנים מסוג טריגמינל נוירלגיה, ופרהגבאלין (ליריקה) המשומשת לכאב נוירופטי.
גם כאן חשוב להסביר שמתן התרופה אינו מצביע על קיום אפילפסיה ואינו גורם לה אלא אנו נעזרים בתכונותיה של התרופה לעזור גם במצב שאינו אפילפסיה.


רפואה טבעית
זהו תחום ענק. בשנים האחרונות מקובל מאוד ללכת לכיון טבעי ולהמנע מכימיקלים [תרופות]. הנחת היסוד של מרבית הפונים לכיוון זה היא בעיקר שחמרים טבעיים בטוחים יותר.
העובדות לא בהכרח תומכות בכך ועליך להיות זהיר וביקורתי. מדוע? כאשר חומר משווק כתרופה, החוק מחייב את היצרן לבצע בדיקת בטיחות, לדווח על כל תוצאה, לדעת בדיוק לאיזה מצב מחלה החומר מתאים ובאיזה מינון, לדעת בדיוק מה עלול לקרות, להבין את המנגנון הכימי ולדעת איך לייצר חומר נגדו, לבצע בדיקות מעבדה קבועות על רמת החומר, לשמר אותו בתנאים סטרילים ועוד..
אם לעומת זאת החומר אינו משווק כתרופה אלא כתוסף מזון, שזו הגדרת כלל החומרים הטבעיים, יצרנים למעשה פטורים מכל הדרישות שתוארו קודם. המשמעות? אתה רוכש משהו טבעי, אבל אינך יודע מה הוא כולל בפרטי פרטים, אינך יודע איך הוא ישפיע על הכבד או הכליות שלך, או אם מותר לך בכלל לקחת אותו במקביל לתרופות אחרות ועוד. צמחים עלולים להכיל חמרים מזיקים מאוד כולל חמרים מסרטנים וכאשר אתה נוטל חומר טבעי אתה סומך על היצרן שמיצה את החומר כהלכה. זה בדיוק המקום בו נדרש פיקוח נוקשה ועבודה מעבדתית מדויקת ומשום כך העלות של תרופות גבוהה מאוד ביחס לחמרים טבעיים. במיוחד הבעיה קשה כשהחומר מגיע ממקומות ללא פיקוח בכלל, בצורת עשבים או אבקות שאין לך מושג מה הן כוללות. היו זהירים.   
החומרים הבאים נמצאו יעילים בטיפול במיגרנה אם כי העדויות אינן חזקות כמו עבור תרופות:
  • פרח בן חרצית: ניתן להשיג ככמוסות. יעילותו נמצאה במניעת מיגרנה אך יעיל פחות מתרופות.
  • קואנזים Q10: בשנים אחרונות משומש בצורה רבה במיגוון מחלות אך מנגנון הפעולה שלו במיגרנה אינו ברור. נמצא יעיל במניעת מיגרנה. יעילות בינונית. מדובר בחומר בעלות גבוהה.
  • צמח הפטסיטאס-Butterbur: נמצאה יעילות במניעת מיגרנה. ניסיון מועט.
  • מגנזיום: נמצאה יעילות מסוימת במניעת מיגרנה.
  • ויטמין B2, V6: גם להם יעילות מסוימת במניעת מיגרנה.

טיפול אחר במיגרנה


הטיפול במיגרנה רחב ותרופות הן רק חלק ממערך הטיפול. ניתן להיעזר גם בטיפולים לא תרופתיים עליהם תמצאו מידע בכתבות אחרות באתר:
  • ביופידבק, לבד או בשילוב CBT שהינה שיטת שינוי התנהגותי.
  • היפנוזה. משולבת כאשר הכוונה ללמד את הגוף/מוח לשלוט ברמת הכאב ותדירותו. 
  • עיסוי רפואי או שיטות אחרות לטיפול שרירי, במיוחד כשיש מרכיב שרירי לכאב.
  • אקופונקטורה-דיקור במחטים. נמצאה יעילה במניעת מיגרנה
  • הזרקת בוטולינום (בוטוקס, דיספורט).
  • השתלת אלקטרודה לגירוי עצבי.