מיגרנה והסיכון למחלה קרדיו-וסקולרית בנשים 

מיגרנה מהווה בעיה שכיחה מאוד ודיווחים שונים מעלים את האפשרות לקשר בינה ובין מחלות קרדיו-וסקולריות, במיוחד שבץ וקבוצת נשים הסובלות ממיגרנה עם אורה. ד"ר אורן גולן וד"ר אמנון מוסק במאמר

שיתוף הכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

עדכון בכאבי ראש ופנים:  מיגרנה והסיכון למחלה קרדיו-וסקולרית בנשים
מתוך כתב העת הישראלי לנוירולוגיה

ד"ר אורן גולן וד"ר אמנון מוסק המחלקה לנוירולוגיה, המרפאה לכאבי ראש ופנים, המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי, תל-אביב 

תוצאות

במשך עשר שנות המחקר אירעו במשתתפות 580 אירועים  קרדיווסקולריים: 251 אירועים איסכמיים מוחים, 249 התקפי  לב, 130 מקרי מוות על רקע אירוע איסכמי קרדיו-וסקולרי. 514 משתתפות עברו צנתורים ואצל 408 מהן דווח על תעוקת חזה.  על פי הקריטריונים של החברה הביןלאומית לכאבי ראש (IHS ,( נמצאו 125,5%) 4.18 (נשים שדיווחו על מיגרנה בעברן. מתוכן  היו 610,3 נשים שדיווחו על מיגרנה פעילה ללא אורה ו434,1 (%7.39 (שדיווחו על מיגרנה פעילה עם אורה). 

באנליזה מתואמת מרובת משתנים של הקשר בין המצבים הווסקולריים השונים וצורות המיגרנה, ובהתאמה לגיל, נמצא  (ראו טבלה): 

  • נשים שדיווחו על מיגרנה מכל צורה היו בסיכון גבוה לפתח  מחלה וסקולרית למעט שבץ איסכמי, בהשוואה לנשים ללא מיגרנה. 
  • סיכון גבוה למחלה קרדיווסקולרית בלט במיוחד בנשים  הסובלות ממיגרנה עם אורה בהשוואה לנשים ללא היסטוריה של  מיגרנה, עם יחס סיכון (Ratio Hazard (של: 5 1 . 2 ל מ ח ל ה ק ר ד י ו – ו ס ק ו ל ר י ת   (P < 0 . 0 0 1 ; 1 . 5 8 – 2 . 9 2 , C I 9 5 % ) ת י ת ו ה מ (P=0.01; 1.17-3.1, CI 95% ) מוחי איסכמי לאירוע 1.91 (0.002=P; 1.3-3.31, CI 95%) לב להתקף 2.08  (P=0.002 ; 1.23-2.46 , CI 95% ) צנתור לעבור 1.74 (P=0.007 ; 1.16-2.53 , CI 95% ) חזה לתעוקת 1.71

הקדמה 

בפרסומים אחרונים מסתמן רמז לקשר בין מיגרנה ובמיוחד  מיגרנה עם אורה ואירוע איסכמי מוחי. הסקירה הנוכחית היא  תמצית מאמר שהתפרסם ב2006 JAMA שבדק את הקשר בין  מיגרה לבין הסיכון לפתח מחלות קרדיווסקולריות.  

שיטה 

מחקר זה מתבסס על מאגר נתונים של מחקר פרוספקטיבי,  מבוקר, סמוי בשם (WHS (Study Health Woman שמטרתו  הראשונית הייתה לבדוק את הקשר בין נטילת אספירין 100 מ"ג  וויטמין E כמניעה ראשונית של מחלות קרדיווסקולריות וסרטן.  

הכניסה למחקר הייתה בשנים 19921995 ונכללו בו 840,27 נשים אמריקניות בגיל 45 ומעלה שהוגדרו כבריאות. הן טופלו  באספירין, ויטמין E או פלצבו.  

במהלך עשר שנות מעקב נאסף מידע על אירועים קרדיווסקולריים אשר הוגדרו כמאורע קרדיווסקולרי מהותי (שילוב של  אירוע איסכמי מוחי, אירוע איסכמי לבבי, או מוות כתוצאה מאירוע  איסכמי מוחי או לבבי), צנתורים והתערבות לבבית פולשנית  ותעוקת חזה. נאסף גם מידע על מיגרנה (מאפייני IHS (שחולקה  לקבוצות: ללא מיגרנה, מיגרנה פעילה (היו התקפי מיגרנה בשנה  האחרונה) ומיגרנה בעבר (התקפי מיגרנה שקרו לפני השנה  האחרונה). עיבוד ראשוני של המידע נעשה לאחר עשר שנות  מעקב, בשנת 2004 . 

תוצאות

במשך עשר שנות המחקר אירעו במשתתפות 580 אירועים  קרדיווסקולריים: 251 אירועים איסכמיים מוחים, 249 התקפי  לב, 130 מקרי מוות על רקע אירוע איסכמי קרדיו-וסקולרי. 514 משתתפות עברו צנתורים ואצל 408 מהן דווח על תעוקת חזה.  על פי הקריטריונים של החברה הביןלאומית לכאבי ראש (IHS ,( נמצאו 125,5%) 4.18 (נשים שדיווחו על מיגרנה בעברן. מתוכן  היו 610,3 נשים שדיווחו על מיגרנה פעילה ללא אורה ו434,1 (%7.39 (שדיווחו על מיגרנה פעילה עם אורה. 

באנליזה מתואמת מרובת משתנים של הקשר בין המצבים  הווסקולריים השונים וצורות המיגרנה, ובהתאמה לגיל, נמצא  (ראו טבלה): 

  • נשים שדיווחו על מיגרנה מכל צורה היו בסיכון גבוה לפתח  מחלה וסקולרית למעט שבץ איסכמי, בהשוואה לנשים ללא  מיגרנה. 
  • סיכון גבוה למחלה קרדיווסקולרית בלט במיוחד בנשים  הסובלות ממיגרנה עם אורה בהשוואה לנשים ללא היסטוריה של  מיגרנה, עם יחס סיכון (Ratio Hazard (של: 5 1 . 2 ל מ ח ל ה ק ר ד י ו – ו ס ק ו ל ר י ת   (P < 0 . 0 0 1 ; 1 . 5 8 – 2 . 9 2 , C I 9 5 % ) ת י ת ו ה מ (P=0.01; 1.17-3.1, CI 95% ) מוחי איסכמי לאירוע 1.91 (0.002=P; 1.3-3.31, CI 95%) לב להתקף 2.08  (P=0.002 ; 1.23-2.46 , CI 95% ) צנתור לעבור 1.74 (P=0.007 ; 1.16-2.53 , CI 95% ) חזה לתעוקת 1.71

 

P מיגרנה 

 בעבר

P מיגרנה  

פעילה ללא 

אורה

P מיגרנה  

פעילה עם  אורה

P כל מיגרנה  ללא  

מיגרנה

1,515  2,176  1,434  5,125  22,715  N
NS  1.14  NS  1.23  p<0.001  2.15  p<0.001  1.42  1.00  מהותי וסקולרי-קרדיו מאורע
NS  0.77  NS  1.27  p<0.01  1.91  NS  1.22  1.00  איסכמי שבץ
NS  1.14  NS  1.22  p<0.002  2.08  p<0.03  1.41  1.00  לב התקף
p<0.02  1.46  NS  0.98  p<0.002  1.74  p<0.006  1.35  1.00  התערבותי צנתור
p<0.003  1.66  NS  1.12  p<0.007  1.71  p<0.001  1.47  1.00  חזה תעוקת
NS  1.65  NS  1.06  p<0.01  2.33  p<0.02  1.63  1.00  וסקולרית-קרדיו ממחלה מוות

 

 

P=0.01; 1.21-4.51, CI 95%) איסכמי וסקולריקרדיו מאירוע למוות 2.33 • נשים שדיווחו על מיגרה מכל סוג בעברן נמצאו בסיכון גבוה יותר לעבור צנתור, ותעוקת חזה.
לעומת זה בנשים עם מיגרה פעילה ללא אורה הייתה רמת הסיכון לכל מחלה קרדיווסקולרית ותעוקת חזה דומה לזו של נשים ללא מיגרנה. 

היסטוריה של עישון, יתר לחץ דם, שימוש בגלולות למניעת הריון, או טיפול הורמונלי חלופי לא השפיעו משמעותית על הקשר בין מיגרנה עם אורה ומחלה קרדיווסקולרית מהותית. הקשר בין מיגרנה עם אורה ומחלה קרדיווסקולרית מהותית לא הושפע משמעותית מגיל המשתתפות ורמת הכולסטרול. גיל הסובלות ממיגרנה עם אורה השפיע משמעותית רק על הסיכוי לפתח שבץ איסכמי (01.0<P ,(כאשר ההשפעה ניכרת יותר בנשים מתחת לגיל 50. 

דיון 

במחקר פרוספקטיבי רחב זה בנשים בריאות בנות 45 שנים או  יותר נמצא שהיסטוריה של מיגרנה מכל סוג קשורה לסיכון מוגבר לחלות במחלה קרדיווסקולרית. נשים הסובלות ממיגרנה פעילה עם אורה היו בסיכון גבוה במיוחד לפתח מחלה קרדיווסקולרית. מחקר זה לא הראה סיכון מוגבר למחלה קרדיווסקולרית בנשים עם מיגרנה ללא אורה. 

הקשר הביולוגי בין מיגרנה לבין מחלה קרדיווסקולרית מורכב והמכניזם המדויק עדיין לא מובן. קשר בין מיגרנה ועלייה בפקטורים פרותרומבוטים וחומרים המשפיעים על המערכת הוסקולרית דווח בעבר, כמו עם פרוטרומבין 2.1 ,פקטור V ליידן,  סרוטונין, פקטור ווןוילבראנד ואנדותלין. מיגרנה עם אורה נקשרה Methylenetetrahydrofolate Reductase C677T Genotypeל גם הקשור לרמות גבוהות של הומוציסטאין שהוא גורם סיכון למחלה וסקולרית. ממצאים אלו מעלים אפשרות לסינרגיזם בין תפקוד אנדותליאלי לא תקין ומאורעות תרומבוטים במיגרנה. לאור פרסומים קודמים על קשר אפשרי בין מיגרנה עם אורה ורמת כולסטרול גבוהה, יתר לחץ דם וסיכון (פרמינגהם) מוגבר למחלה כלילית, מעלה המחבר השערה שייתכן שמיגרנה מהווה סמן מזהה לנשים עם סיכון מוגבר למחלה טרשתית. היות שהיצרות העורקים הכליליים ותעוקת חזה אינן מאורעות טרומבואמבוליים, הקשר שנמצא במחקר הנוכחי בין מיגרנה עם אורה ומחלות אלו תומך בהשערה זו. ממצאים אחרים מצביעים גם כן על הקשר בין מיגרנה ומחלות וסקולריות. במיגרנה ובעיקר במיגרנה עם אורה שכיחות גבוהה יותר של אירועים איסכמיים מוחיים תתקליניים. הפרעה בתפקוד האנדותל ייתכן שקשורה לממצאים אלו וגם לקשר האפשרי (שעדיין אינו מוכח) בין מיגרנה ומומי לב ובמיוחד נקב ביןעלייתי (PFO .(ממצאים אלו עם זאת אינם מסבירים קשר למחלה כלילית. 

אחת מנקודות החולשה במחקר היא חוסר מידע לגבי שימוש בתרופות אנטימיגרנוטיות כארגוטאמין וטריפטנים שהם וזוקונסטריקטורים. מצד שני פרופיל הבטיחות של הטריפטנים אינו מכוון לקשר בינם למחלות קרדיווסקולריות ותרופות אלו משומשות על ידי כלל חולי המיגרנה, בעוד שהממצאים ממוקדים במיוחד באלו הסובלות ממיגרנה עם אורה. נקודות חולשה אחרות היו שמדובר באוכלוסייה לבנה בעיקר וכן כי חוסר מידע על משך המיגרנה ואבחנת האורה הייתה על פי דיווח המשתתפות. 

הערות 

מיגרנה מהווה בעיה שכיחה מאוד ודיווחים שונים לאחרונה מעלים את האפשרות לקשר בינה ובין מחלות קרדיווסקולריות, במיוחד שבץ וקבוצת נשים הסובלות ממיגרנה עם אורה. 

משמעות מידע זה מבחינה קלינית מעשית עדיין אינה ברורה לחלוטין והוא מעלה מספר שאלות, לדוגמה: האם מיגרנה עם אורה ומיגרנה ללא אורה הן אותה מחלה? האם התקפי האורה במיגרנה הם בעצמם גורם הסיכון לשבץ? האם יש צורך לבצע בירור וסקולרי בחולות מיגרנה? האם יש לתת לסובלות ממיגרנה טיפול מונע אנטיאגרגנטי? 

בשלב הנוכחי עדיין אין מספיק מידע לענות על כל שאלות אלו. עם זאת לאור הקשר החזק במיוחד בין שבץ מוח וקיומה של מיגרנה עם אורה ובמיוחד בתדירות גבוהה, אנו ממליצים שנשים אלו לא ייטלו גלולות אסטרוגניות למניעת הריון וייעזרו באמצעי מניעה אחרים. 

Reference 

 Kurth T, Gaziano JM, Cook NR, et al. Migraine and Risk of  Cardiovascular Disease in Women. JAMA 2006;296:283-291 

 

 

אולי יעניין אותך גם...

כתבות ומאמרים
הפרעת הראיה שמגיעה שעות לפני המיגרנה

אאורה היא הפרעת ראיה שמהווה סימן מקדים למיגרנה. זוהי פעילות חשמלית שמתחילה פתאום במוח, כשהביטוי העיקרי שלה הוא של נצנוצים או סנוור. האאורה קורית ברבע מהסובלים ממיגרנה והיא אינה מסוכנת