מהו כאב, ומדוע הוא גורם לי סבל?

שיתוף הכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

דר' אמנון מוסק | סגן מנהל המערך לנוירולוגיה | מרפאה לטיפול בכאב ראש ופנים ומרפאה להעצמה גופנית | בי"ח איכילוב, ת"א

מהו כאב ולמה צריך אותו בכלל?

כאב היא אחת התחושות החיוניות ביותר לשלמות האדם. היא נועדה להרתיע מפני נזק ופגיעה בגוף וגורמת לנו לבדוק ולטפל בגוף שלנו. בצורה הזו אנו לומדים ממש לאחר הלידה, ממה להתרחק, מה להכניס לפה ומה לא, להיזהר מחפצים חמים, לא להכניס את היד לאש, לא לקפוץ מגובה רב ועוד. הכאב הוא המורה שלנו. הוא השומר שלנו ובעזרתו אנו יודעים כל הזמן מה קורה ומה לא בסדר בגוף שלנו. הכאב הוא בעצם סוג של חבר ושומר. הוא למענינו. בהתאם, לאנשים שנולדים עם חוסר גנטי של תחושת הכאב, יש תוחלת חיים קצרה יותר. אנשים שלוקים בפגיעה במערכות עצביות שמעבירות כאב, מצויים בסכנת פגיעה מזיהומים. הם פשוט לא מרגישם שיש דלקת ולא מטפלים בה.

מערכת הכאב בגוף 

מערכות הכאב בגוף מהוות חלק ממערכת העצבים וכוללות מרכזים ייעודיים ומוכרים המצויים במוח וחוט השדרה. התחלת הדרך היא בתא עצב שקולט תחושה בעור ומעביר אותה לחוט השדרה. כבר ברמה הזו ניתן לראות שיש 2 סוגים של כאב. יש כאב חד, כמו דקירה מסיכה. הוא מורגש מיד עם הדקירה. כאב זה מועבר בסיבי כאב שקרויים A דלתא ומהירות ההעברה שלהם נמדדת בחלקיקי שניה. סיבים אלו מעבירים תחושה של כב דוקר ותחושה מהמפרקים. מצד שני, לעיתים אתה אוחז במגש חם ורק לאחר 1-2 שניות אתה פתאום קולט שמדובר במשהו חם מאוד!. ואז אתה צועק ווזורק את המגש. כאן העברת המידע נעשתה בסיבים איטיים יותר הקרויים סיבי C וזמן העברת המידע שלהם הוא איטי ונמדד בשניות. לכן עד שהתודעה קיבלה את המידע עבר זמן. סיבים אלו מעבירים תחושה של כאב לוחץ, שורף ותחושת חום וקור. אלו הם סיבים עתיקים מבחינה אבולוציונית בעוד שסיבי A דלתא מפותחים יותר.

בכל מקרה, כאשר הגיע המידע לחוט השדרה הוא מועבר לתא אחר שמעביר אותו לגזע המוח. בגזע המוח ישנם כבר מרכזי עיבוד מידע שמנתחים במה מדובר וכבר מתקבלת כאן אחת מההחלטות הבאות, כשכל זה קורה כמובן בחלקי שניות:

להעביר את המידע למוח,

[ולתודעה]

להעביר את המידע למוח,

למרכזים שמתחת לתודעה

לבלום בכלל את המידע

ולא להעביר אותו

כבר פה אפשר לראות כמה מיוחד ומורכב הוא המוח שלנו.

  • במקרה הראשון, בירוק, המידע יועבר מעלה אל המוח ויגיע למרכזים עצביים בכמה מקומות אבל הכי חשוב אנחנו נרגיש את הכאב ונדע שמשהו כואב לנו. המידע שיגיע לתודעה במקרה הזה הוא עצום: אנו נבין בדיוק ביזה נקודה בגוף כואב; נדע אם הכאב הוא מדקירה, שריפה, לחץ או קור; נדע כמה חזק הכאב; נחווה רגש שקשור לכאב הזה למשל בהלה, פחד, הפתעה, או תחושת סכנה או ידעתי שיגיע.. או סבל. במקביל תגיע אלינו החלטה ממרכז אחר שיפעיל אותנו- לברוח, למשוך את היד, אולי להמשיך בכל זאת ועוד..כל זה קורה כמובן באופן אוטומטי וללא התערבות "שלנו".
  • במקרה השני, באפור, יחליט מרכז עיבוד הנתונים בגזע המוח להעביר את המידע למוח לאיזורים תחת למודע. מה הכוונה? המוח יידע שכואב אבל אני לא ארגיש כאב.  למשל, אני אוכל וזה מביא מיד לשחרור חומצה בתוך הקיבה. זה לא נעים ואפילו לעיתים כואב אבל המידע הזה לא מועבר לתודעה שלנו ואני ממשיך לאכול כרגיל. אבל יש מערכות פנימיות שמתייחסות למידע הכאב הזה וגורמות לי למשל לרצות לשתות ואני שותה מים ובכך מוריד את החומציות, או עושות לי חשך לירק או לחם וכך יורדת החומציות או שעושות לי טעם לא טוב ואני מפסיק לאכול את המאכל ההוא. כל זה קורה ברמת הלא מודע. המוח מנהל לבדו את הכאב. למעשה, עיקר התחושות שלנו מנוהלות בתת-מודע. כאשר אני מרים משקלות בחדר כושר ומתאמץ מאוד, זה כואב במפרקים. גם כאן המידע לא מגיע למודע שלי אבל כן המוח משדר לי עד כאן! אל תרים משקל גבוה יותר. ולמעשה מידע כזה מגיע מהשרירים בספורט, מהלב מהריאות ומכל מקום בגוף. תחושת הכאב היא כלי של הגוף לשמור על עצמו והוא חוסך את זה מהתודעה שלי.
  • במקרה השלישי, באדום, התקבלה החלטה במרכז המידע בגזע המוח בכלל לא להעביר את המידע למעלה ובלם אותו. לדוגמא: אדם נמצא במלחמה ונפצע. רודפים אחריו והוא נאלץ לברוח על חייו. הוא רץ ומתפקד כאילו לא נפצע ורק כאשר מגיע למקום מבטחים הוא שם לב שהוא פצוע וזב דם. בעצם, ההחלטה של המרכז בגזע המוח לא להעביר את תחושת הכאב, אפשרה לו לרוץ והצילה את חייו. אבל אנחנו רואים את זה גם בדוגמאות שכיחות יותר. שני מתאגרפים חובטים האחד בשני בעצמה עצומה. אם הם היו מרגישים את הכאב מהאגרוף, היו מפסיקים את הקרב. אבל גם כאן מידע הכאב לא מועבר והם יכולים להמשיך. הדוגמא הזו מלמדת שניתן ל'אלף' את מרכז ההחלטות הזה כך שיעשה מה שאנחנו רוצים.

מפה אנו מבינים 3 התנהגויות כאב
1. הכאב נועד לעזור לי, הוא עובד למעני ומאפשר לי לקבל החלטות הכי טובות עבור הגוף שלי.
2. מרבית תחושות הכאב שנוצרות גוף, מגיעות למוח, אבל אני לא מודע אליהן. הן נרשמות ומאוכסנות בחלקים תת מודעים.
3. למוח יש אפשרות לדכא כאב כאשר הוא מחליט שצריך את זה. כדאי להדגיש את החלק הזה, שאומר: יש במוח מערכות שמסוגלות לדכא כאב ולבלום אותו.

למעשה, התמונה שהוצגה כאן אינה המצב המלא. המוח שלנו מורכב יותר מאשר מרכז מידע אחד שמחליט הכל… האמת היא שישנם כמה מרכזים כאלו במוח האדם והחלטות מסוג זה יכולות להתקבל בכמה מקומות. המערכות האלו פועלות יחד. במין צורה של רשת שכל אחד מקבל מידע מהאחרים ומוסר מידע לאחרים. אנחנו מדברים על קשרים בין מרכזים שנעשים במיליונים של הקשרים, הרבה יותר ממה שהמחשב המפתח ביותר עושה. למשל יש אזור בחלק הקדמי [פרונטלי] של המוח, שמקבל החלטת מסוג זה. המקום הזה יכול לשלוח אותות לגזע המוח ולהפעיל מרכז שנקרא PAG. אותות שמיוצרים כאן ונשלחים כלפי חוט השדרה, מפעילים תאי עצב שמשחררים אנדורפין, שהוא חומר דמוי מורפין, וכמובן משכך כאב בעל עצמה. ולכן אפשר לראות כבר שני תרחישים:

המרכז הפרונטלי מפעיל את PAG משוחרר אנדורפין מושג שיכוך כאב. הכאב נבלם 
המרכז הפרונטלי לא מפעיל את PAG לא משוחרר אנדורפין הכאב לא נבלם. אני מרגיש כאב 
Thaipusam, mind -body control
לאחר טקס ניקוי דתי. לפי המסורת אם הצלחת בניקוי, לא תדמם ולא תחוש כאב. לצורך ההוכחה…

כלומר, אפשר בהחלט להגיד שאם אני ארגיש כאב או לא, זהו עניין של החלטה. החלטה שמתקבלת במוח שלי. ולמעשה, החלטה שמתקבלת בלי שיתוף פעולה "שלי" כלומר בלי החלק המודע שלי. כל זה קורה בתת מודע. בהחלטות האלו משתתפים כמה אזורים במוח שלנו, שיכולים להשפיע על המרכז הפרונטלי, כך שהתוצאה הסופית מושגת לאחר שקלול של כל מיני מרכזים כולל מרכזי הרגש.
בתמונה מצולם אדם בעת טכס סיום 'ניקוי' שמבצעים הינדואים במזרח הרחוק. האמונה שלהם אומרת שלאחר תהליך ניקוי דתי הגוף לא ידמם ולא יכאב מכל מיני חפצים שמחודרים אליו . כך הוא תלה על עצמו את הפירות והחדיר את השיפודים. ואכן, תחושת הכאב נבלמת ויש שליטה. בכוח המחשבה הוא ואחרים מצליחים לשלט במערכות הכאב ולנתב אותן לאן שהם רוצים. אם זה אפשרי אצלו, זה אפשרי בכל אחד.

מהו בעצם הכאב?

התחושה שנוצרת בגוף במקום של פצע או מפרק דלקתי, היא בעצם מידע חשמלי פשוט שמועבר על ידי תא העצב למוח. זהו אות חשמלי שאין לו שום חלק רגשי. כאשר במנגנון שתואר קודם מתקבלת החלטה להעביר את המידע למוח, תתקבל גם החלטה נוספת: להשתמש במידע לצרכים טכניים, כמו להוריד עומס מהמפרק ואז המוח יגרום לי להוריד עומס בלי שתהייה תחושת כאב. או, להעביר את המידע גם למרכז רגשי והוא ייתן לתחושה מימד רגשי ואז ארגיש תחושת כאב. זה אולי יהיה יותר ברור אם נתאר מצב שתחושה שנוצרת על פני העור שלנו, יכולה להיות נעימה כמו ליטוף אבל היא יכולה להגיע למרכז אחר ולהיחוות ככאב. ולעיתים היא גם וגם. הכאב הוא לכן פירוש של תחושה ולא דבר מוחלט בפני עצמו, והוא נוצר במוח ולא באיבר עצמו. 

טוב, אז למה אני צריך את זה? ומדע מתפתח כאב כרוני?

כל הדיון שהיה עד עתה, יכול להסביר הייטב איך נוצר או נבלם כאב במצבים מידיים. ספורט מלחמה פציעה וכו..  אבל מדוע שיתפתח אצלי כאב כרוני? מה התועלת בו?
אנחנו מתייחסים למצב הזה כמו למצב של 'תקלה'. התקלה אינה נובעת מנזק פיזי שקרה במוח או במקום אחר בגוף, במרבית הסובלים מהפרעת כאב כרוניות הבדיקות לא מגלות ממצאים שמסבירים את מקור הכאב. התקלה היא בתפעול מערכות הכאב. מסיבות שלא ידועות, מתחילות מערוכת הכאב לאפשר לגירויי כאב לחדור לתודעה ואפילו מייצרות תחושת כאב גם כשאין כל גירוי שמגיע מהגוף. כלומר אין פצע, אבל התחושה שייצר המוח היא של כאב ביד. האם מדובר בהפרעה נדירה? חד משמעית לא. ההנחה היא שאפילו כרבע מכלל האנשים הסובלים מכל מיני תסמינים, סובלים בעצם מהפרעות מסוג זה.

האם רק כאב כרוני נגרם כך?

התסמינים השכיחים ביותר שקורים כתוצאה מתקלה בתפעול המערוכת המוחיות הם בתחום הכאב. אבל לא רק בכאב ולפניכם רשימה של תסמינים שנוצרים בגלל תקלות מסוג זה במערכות שונות. ניתן לראות את זה כמו ירידה בסף הרגישות. מה שבאדם אחר לא עובר את הסף ולא מגיע לתודעה, כאן עובר בקלות ומגיע לתודעה. כשקיים כזה מצב ייתכן שאותו אדם יסבול מתסמינים כאלו בכמה מערכות. האבחנה במצב זה היא של 'תסמינים רפואיים לא מוסברים'. הקביעה של מצב זה תהייה רק לאחר שבדיקה רפאית ובירור רפואי מקיף, לא גילו סיבה ונזק שיכול להסביר את מקור התסמינים.

  • כאב ראש כרוני, כאב קבוע בשיניים [כאב פנים אטיפי], כאב בטן חוזר [כמו מעי רגיז], כאב קבוע בשלפוחית השתן [שלפוחית רגיזה], כאב כרוני בשרירים או מפרקים [פיברומיאלגיה], כאב קבוע בנרתיק [וולוודיניה], כאב באשכים או בפין, ועוד..
  • מתחום הנוירולוגיה: מתפתחת צליעה, רעד או שיתוק בצד הגוף. או במערכת התחושה והאדם יחוש נימול וזרמים, או במערכת שיווי המשקל ותתפתח אי יציבות ונפילות ללא הסבר,
  • בראייה: עיוורון ללא הסבר או טשטוש ראיה כרוני או קושי קבוע במיקוד.
  • בנשימה: קוצר נשימה, שיעול כרוני, חוסר אוויר.
  • בפה ולוע: פה שורף, קושי בבליעה, גוש תקוע בגרון, בחילות והקאות כרוניות.

מה עוד מאפיין מי שסובל מהפרעה כזו

מי שלקה בהפרעה מסוג זה, עשוי לסבול גם מהפרעות אחרות ששכיחות במצבים אלו. למשל:

  • אי סבילות לתרופות. לתרופות יש נטייה לגרום מהר לתופעות לוואי ולא ניתן להמשיך בטיפול.
  • קשיים בשינה שכיחים מאוד.
  • עייפות כללית ותחושת לאות ועד תשישות.
  • ירידה בריכוז ותחושה של ירידה ביכולת המחשבה.

אין כל ספק שמצבים כאלו, כולל התסכול הגדול שאין ממצא רפואי ואין הסבר מה קורה, יכולים להביא לייאוש ועד לדיכאון. מצד אחד אתה מרגיש שאתה רוצה לחזור לחיים ומצד שני הגוף חולה ולא מאפשר לך והרופאים לא עוזרים.

מדוע נגרמת הפרעה מסוג זה?

התשובה לשאלה הזו מתחילה בהגדרה. קודם כל, חובה לעבור בירור רפואי מקיף ששולל כל הפרעה מבנית בגוף או במוח שיכולים להוות סיבה לתסמינים. גם פה, צריך לקבוע מהו הסוף כי יש נטייה למי שמצוי במצב זה לבצע עוד ועוד בדיקות. בשלב מסוים צריך הרופא לקבוע- אין ממצא. מכאן, ההגדרה היא 'סימפטום רפואי לא מוסבר'.

עדיין לא ידוע מדוע זה קורה. ייתכן והיה כאב/הפרעה ראשונית באותו איבר שגרם לשרשרת תגובות לא תקינה במוח שיצרה קיבעון של הכאב/הפרעה; או שהבעיה הינה במקור במערכת הכאב במוח; אחרים חוו מאורע שגרם לשינו בתפקוד המוח. דבר זה יכול להתעורר גם שנים רבות אחרי אותו מאורע. ויש הטוענים שמדובר בנטייה גנטית וכך רואים שיש תסמינים דומים גם במשפחה. בכל מקרה המסר צריך להיות ברור: גם אם לא ידוע במלואה הסיבה להתפתחות הפרעות כאלו, ניתן לטפל בהן!

איך מתמודדים עם הפרעה כזו?

המרפאה להעצמה גופנית הוקמה כדי לעזור במצבים אלו. הגישה במרפאה הינה חד משמעית- מתן מענה לבעיות מורכבות שלא נמצא להן פתרון, מתוך הכוונה לשנות את תפקוד המוח כדי שיפסיק לייצר את הסימפטומים או הכאב. החזון של המרפאה אומר: אני בעל הבית של המוח שלי ואני יכול לקבל החלטה איך לחיות את החיים שלי. הגישה הינה רב תחומית, כדי לשלב כמה שיותר דרכים להתמודד עם הבעיה. המטופל נבדק בתחילה על ידי צוות רב-מקצועי שמחליט יחד על דרך הטיפול. היות ומדובר פעמים רבות במצבים כרוניים שהיו עמידים לשיטות טיפול קודמות, אנו מתאימים את הטיפול למטופל ומנסים "להיכנס"  בכל דלת אפשרית. בהתאם נעשה שימוש בשיטות שונות כשכל מטופל מקבל במקביל כמה כיווני טיפול:

  • טיפול התנהגותי שכוונתו ללמוד להשיג שליטה עצמית בתסמינם: ביופידבק, CBT, היפנוזה, מיינדפולנס
  • טיפול התנהגותי שמטרתו הבנה ושינו עצמיים: השתתפות בקבוצת תמיכה, פסיכותרפיה
  • טיפול גופני המושתת על העיקרון שאם הגוף מדבר, נדבר בשפה שלו. כולל טיפול במגע, דיקור, לימוד פלדנקרייז, טיפול בתנועה
  • תרופות: שמטרתן לבצע שינו כימי במערכות הכאב ושליטה.

הניסיון במעל 1000 מטופלים מעודד מאוד. אנשים שסבלו שנים ארוכות ממגוון בעיות כולל כאב כרוני יכולים להשיג בטיפול הקלה משמעותית ולשפר את איכות חייהם!

 

כתבות קשורות
כאב פנים עצמוני קבוע
מרפאה להעצמה גופנית

אולי יעניין אותך גם...

כתבות ומאמרים

הפרעת הראיה שמגיעה שעות לפני המיגרנה

אאורה היא הפרעת ראיה שמהווה סימן מקדים למיגרנה. זוהי פעילות חשמלית שמתחילה פתאום במוח, כשהביטוי העיקרי שלה הוא של נצנוצים או סנוור. האאורה קורית ברבע מהסובלים ממיגרנה והיא אינה מסוכנת